חוג ובית ספר להיאבקות בסגנון WWE בהדרכת גרי רויף

טור אישי מאת גרי רויף באתר ערוץ הספורט 03.09.06


קודם כל, איך החלטת לגדל שפם שכזה?

אני דיי עצלן בכל הקשור לגילוח. פשוט התעוררתי יום אחד וגילחתי רק את הסנטר וזה מצא חן בעיניי.

(גרי מוסיף: בנוסף לסיבה הנ"ל טריפל אייץ' הושפע מסגנון השפם של סולן להקת הרוק האגדית "מוטורהד". אותה להקה שמבצעת את שירי הכניסה שלו.)

מה ההבדל בין DX של פעם ל-DX של היום?

בימים ההם כעסנו יותר. שון מרד נגד כולם. למרות שהוא היה הכוכב הראשי, כל הזמן עשו לו בעיות. אני הרגשתי שעוד לא זכיתי להזדמנות שלי לבלוט עדיין, וחשבתי שמגיע גם לי לככב באור הזרקורים. ואז הפכנו לאלה שאמרו את הדברים שכולם ידעו עליהם אבל פחדו לדבר עליהם בפומבי. הדברים שעשינו אז היו מבדרים אבל היה המון כעס מאחוריהם.

עשו לך בעיות?

שון נקנס ב-10,000$ פעם אחת. תמיד כשחזרנו אל מאחורי הקלעים אמרו לנו שאסור לנו לומר את הדברים שאמרנו. למשל, הפעם בה השמצנו את WCW. בגלל שהם היו היריבים שלנו היה אסור לנו להזכיר אותם בשום פנים ואופן. אבל הזכרנו ואחוזי הצפייה הרקיעו שחקים. והם המשיכו לתת לנו זמן מסך.

מה לגבי התקרית הידועה לשמצה ב"מדיסון סקוואר גארדן"?

התקרית נבעה מהכעס העצום שלנו כלפי הענף. שון, אני, סקוט הול וקווין נאש חגגנו את הלילה האחרון שלנו ביחד בכך שהתחבקנו בזירה. כולם ב"גארדן" ידעו מה אנחנו עושים. הקהל השתגע. נתנו להם לראות משהו שהיה אסור לראות לאף אחד. "שברנו דמויות". הענף לא היה מוכן לזה. אבל כעת, זה קורה כל הזמן. הסוכנים וההנהלה לחצו על וינס והוא נאלץ להעניש אותנו... זאת אומרת, אותי.

למה הכוונה?

הייתי אמור לזכות בטורניר "מלך הזירה" 1996 ואז לעלות ל"יריבות" מול שון על התואר, אבל במקום זה הפסדתי לג'ייק "הנחש" רוברטס בסיבוב הראשון של הטורניר. הבנתי שלא יהיה לי קל כשוינס קרא לי למשרדו ואמר לי, "בדרך כלל, במצב שכזה, הייתי מפטר אותך".

וכעת הוא חמך...

כשסטפני ואני רק התחלנו לצאת, הוריה הזמינו אותנו לארוחה אצליהם. כפי שאתם יכולים לדמיין, וינס לא הקל עליי במשך הארוחה. הרגשתי כמו ילד בן 15. אני בטוח שוינס נהנה מזה.

אחת ולתמיד, מה יש לך לומר לחובבי ההיאבקות באינטרנט אשר טוענים, שאינך יותר מאשר רודן שמנצל את כוחו לרעה מאחורי הקלעים של ה-WWE.

לא קראתי את מדורי הרכילות מזה 10 שנים. וזאת האמת. כן, אני ניצב בעמדה גבוהה ב-WWE. כן, אני נשוי לבת של הבוס. וכן, אני משתתף בישיבות ההפקה. אבל, בסוף היום יש רק איש אחד שיש לו את המילה האחרונה בענף שלנו. וזה וינס מקמהן. אם משהו לא מוצא חן בעיניו, בין אם זה רעיון שלי או לא, הוא לא יאשר אותו.

אני רוצה מתאבקים כמו ג'ון סינה בסביבה. אני רוצה להביא לכאן מתאבקים חדשים. תמיד מאשימים אותי בכך שאני מסרב להפסיד את החגורה למישהו. זה שטויות! לא הפסדתי את החגורה לרוב ואן דאם כי אף אחד לא ביקש ממני. עוד לא ראיתי את האלק הוגאן מפסיד. הוא מתאבק פעם בחצי שנה ,וזה לא משנה אם אתה השם הפעיל הכי גדול כיום, הוא לא הולך להפסיד לך. היה אמור להתקיים קרב חוזר בין הוגאן למייקלס, והוגאן היה אמור להפסיד. פתאום הברך שלו התחילה לכאוב.

(גרי מעיר: הקרב החוזר בין מייקלס להוגאן לא התקיים עקב דבריו הלא מקצועיים של מייקלס על הוגאן ב-RAW לאחר "סאמר סלאם" 2005. דברים שנאמרו מחוץ לגבולות התסריט. דבריו של מייקלס כוונו לפגוע בהוגאן בכוונה תחילה כדי להיות יותר מקובל עם החברים שלו מאחורי הקלעים. מייקלס טען שזה לא כך, אבל הוא גם טען שלא הייתה לו יד ב"בגידה במונטריאול" והוא גם הבטיח לא ללעוג לברט הארט ב-RAW יום אחרי "סדרת ההישרדות" 1997. גם אז הוא שיקר.)

האם ההפסד המביש שלך ל"אולטימט וואריור" ברסלמניה 12 עדיין רודף אותך?

נראה לך שבאמת חשבתי שאני הולך לנצח את ה"אולטימט וואריור"? למעשה, הוא התנהג לחלוטין באופן לא מקצועי. זה מה שרודף אותי, לא העובדה שהפסדתי לו.

לסיום, מה יש לך לומר לשונאיך באינטרנט?

הכל נובע מכך שלאנשים יש דעה על ענף שהם אף פעם לא נטלו בו חלק. ובדרך כלל אלה אותם האנשים שמחכים לי אחרי ההופעות ומתחננים שחתימה.