חוג ובית ספר להיאבקות בסגנון WWE בהדרכת גרי רויף

טור אישי מאת גרי רויף באתר ערוץ הספורט 29.01.07


שיחה עם ריי מיסטריו

ריי נזכר במילים האחרונות שאמר לאדי גאררו ומספר לנו אם זה נוח להתאבק עם מסכה. מגזין ה-WWE תפס את ריי מיסטריו לשיחה בליל כל הקדושים.

ספר לנו על הבוקר של ה-13 לנובמבר, 2005 בו אדי הלך לעולמו.

הגעתי ל"טרגט סנטר" במיניאפוליס ב-9:30 בבוקר, וברגע שהמונית שלי עצרה, אחד ממרכיבי הזירה של ה-WWE שאל אותי אם שמעתי על אדי. ואני לא שמעתי כלום. כשגיליתי מה קרה, נכנסתי להלם ואפילו לא יכולתי לסחוב את המזוודות שלי ; מישהו נאלץ לעזור לי. כולם פסעו קדימה ואחורה, אחרים בכו, ואני פשוט אבדתי את עשתונותיי.

איך הצלחת להתאושש? מה היה הצעד הבא שלך?

רציתי לראות את אדי, אז הלכתי למלון "מריאוט", שם גופתו הייתה מוטלת. כריס בנואה, דין מלנקו, צ'אבו וטייסון טומקו הלכו איתי. כשדלתות המעלית נפתחו בקומה של אדי, הרגשתי עצב, פחד וחרדה, הכל בבת אחת. חוקרי מקרי המוות היו בחדר ובהתחלה לא נתנו לנו להיכנס, אבל אני רציתי לראות את אדי בפעם האחרונה. חיכינו בחוץ שעה ואז נתנו לנו להיכנס. הרופא הזהיר אותנו שאדי לא היה "במצב טוב", אבל המשכנו לראותו בכל זאת. אדי היה מוטל על הרצפה. הוא היה חיוור, ושפתיו היו בצבע סגול. אני כרעתי ברך והתחלתי להתפלל, ואז נישקתי את אדי על המצח. גופו היה קפוא. בפעם האחרונה שראיתי את חברי היקר, חוקרי המוות הובילו את גופתו החוצה על אלונקה.

מה הכי זכור לך מאדי?

שהוא לימד אותי כל כך הרבה בזירה. הוא העלה אותי ברמה. כשהמעריצים כל כך אוהבים אותך, אתה רוצה להישאר נערץ על-ידם. אבל אדי שם את כל זה בצד כדי לעזור לי (ריי מתכוון לעלילה בה אדי הפך לרע ו"טען" שבנו של ריי, דומיניק, הוא למעשה בנו של אדי.)

האם אתה מתחרט על ש"העברתם" את הדרמה הזאת לטלוויזיה (בה אדי טען שדומיניק הוא בנו)?

שמעתי את הביקורות הרבות. אבל זה היה כבוד גדול עבורי שבני הופיע לצדי. בדרך כלל הוא ילד מאד ביישן, אבל לא ראו את זה כשהופיע בטלוויזיה. וינס מקמהן והחבר'ה מאחורי הקלעים מאד התרשמו. זה הפך אותי לאבא מאד גאה.

האם אתה מעודד את בנך להפוך למתאבק?

הייתי רוצה לראותו בעסק המשפחתי ומתי שהוא להעביר לו את השם "מיסטריו. אבל אם הוא יבחר לעסוק במקצוע אחר, זה יהיה בסדר מצדי. אבל אני יודע שבתי תיכנס לעסק הזה בטוח. היא "מתה" על היאבקות בידורית וכל הזמן מסתובבת עם הדיוות. למעשה, זאת מחשבה שמטרידה אותי...

בכנות, האם זה נוח להתאבק עם מסכה?

בדרך כלל זה לא מהווה בעיה, אבל אני זוכר שהמסכה ברסלמניה 21 גרמה לי המון צרות. רציתי לעשות משהו מיוחד, אז גילחתי את הראש והזמנתי מסכה בהזמנה אישית. היא הייתה פתוחה לגמרי מאחורה, ובמקום השרוכים עימם אני רגיל לקשור את המסכות, היוצר השתמש בכפתור. ברגע שהפעמון צלצל, אדי-שהיה יריבי באותו ערב-תפס אותי בנעילת ראש והמסכה גלשה על עיניי. ברגע זה ידעתי שמצפה לי ערב לא קל.

והכניסה שלך... בטח יש תקלות מפעם לפעם.

לפני שאני קופץ החוצה, אני נמצא בישיבה שפופה מול ידית קטנה שגורמת לי לעוף למעלה. פעם אחת משהו השתבש, ועפתי רק כנה סנטימטרים באוויר. זה נראה ממש נדוש, והזיקוקים כמעט שרפו את פניי.

דעתך על הורדת המסכה ב-WCW?

נלחמתי נגד זה עד הסוף. אבל עליי להאכיל את משפחתה, ואם לא הייתי מסכים לכך, היו מפטרים אותי.

אהבת את הסרט נאצ'ו ליברה?

האמת? הסרט היה "חבל על הזמן"! הבעסה היחידה היא שריי מיסטריו לא היה בסרט. אולי בסרט ההמשך.

הכינוי שלך לאדי?

"וויוויטו". כל פעם שראינו אחד את השני היינו צועקים "וויוויטו!" אני חושב שזה היה הדבר האחרון שאמרתי לו.