חוג ובית ספר להיאבקות בסגנון WWE בהדרכת גרי רויף

טור אישי מאת גרי רויף באתר ערוץ הספורט 03.11.05


ערוץ הספורט נענה לקריאות המעריצים וישדר PPVs: נוסעים לריו דה ז'ניירו, ברזיל: במונחי ההיאבקות המקצועית כאשר מישהו מייחס משהו לריו דה ז'ניינרו (בברזיל) כדאי שתחשבו פעמיים לפני שתאמינו לו. כשהכתירו את "נער הטבע" (המקורי) באדי רוג'רס בשנת 63 כאלוף ה-WWWF (ראו טור ראשון להסבר), נאמר שהוא זכה באליפות לאחר ניצחון על אנטונינו רוקה האגדי בטורניר בריו. לאחר עשור וחצי ב-79 הוכתר אלוף בין-יבשתי חדש, פאט פטרסון. שוב, נאמר שהוא זכה בטורניר בריו. האמת היא שאף אחד מהם אפילו לא היה בריו דה ז'ניירו בחיים. והייחוס לזכייה בקרב או תואר בריו משמעו שמדובר בקרב בדוי שהומצא. לכן בפעם הבאה שמישהו מספר לכם שהוא זכה באיזה שהוא תואר בריו דה ז'אניירו, התקשרו לרשויות בברזיל, כי רוב הסיכויים שהם שעובדים עליכם. ליטה ואדג' – הסיפור האמיתי: לפני כמה זמן סיפרתי לכם על כך שמאט הרדי פוטר מה-WWE לאחר שגילה שחברתו, ליטה, בוגדת בו עם חברו הטוב אדג' ושלאחר מכן הוא חזר ולא ידעתי אם מדובר בסיפור אמיתי או בדיה. מתברר שאכן מדובר בסיפור אמיתי עד לקטע בו הרדי פוטר. כי כשהרדי חזר, ליטה ואדג' כבר נפרדו והעלילה עוצבה לאחר מספר פגישות בהן הצדדים הגיעו להבנה כדי שיהיה אפשר ליישם את העלילה הזאת שהתבססה על מה שאירע בחייהם האישיים. כעת, מספרים, מאט הרדי יוצא עם אשלי (זאת שהשתתפה בקרב חזיות ותחתונים בצמד עם טריש סטרטוס ב"שיבה הביתה" של RAW). להתגבר על הבושה: למרות שהפופולריות של ה-WWE ו היאבקות מקצועית בכלל גוברת וצוברת תאוצה (WWE הפך לאחד הנושאים המרכזיים לדיון בהפסקות בתי הספר), עדיין יש מעריצים המתביישים להודות שהם אוהבים היאבקות בגלל הדעות הקדומות. האם מישהו התקיל אתכם בהערה על הענף שלא יכולתם לענות לו? אני אשמח לשמוע הערות ששמעתם על הענף ואנסה לתת מענה כדי שבפעם הבאה כשתיתקלו בהערות מסוג זה, תדעו להגיב בהתאם ולצאת מרוצים. המתאבקים עושים את מיטבם להציג תחרות ספורטיבית אמינה כשהמטרה היא לא לפגוע ביריב, אלא להשלות את הצופים ולגרום להם להאמין שהוא נפגע. על היריב "למכור" את המכות כדי שזה יראה אמין. לא מדובר באלימות, אלא להפך – בשיתוף פעולה. העניין הרב בענף זה בא כתוצאה מהצגת דמויות איתם הקהל מזדהה ומדמויות גדולות מהחיים שאפשר לראות רק בסרטים מצוירים אשר קמות לתחייה בגודל אמיתי. העלילות גורמות לצופים להתמכר ולרצות לצפות בתוכניות מדי שבוע. לפעמים מכות מסוימות מפוספסות ולכן לפעמים אנו מקבלים תגובות כמו "זה מזויף", אבל העובדה היא, שרוב המתאבקים המקצועיים חוטפים יותר מכות ופציעות כמעט מכל ספורט או ענף תחרותי אחר במטרה לגרום לנו, האוהדים להנאה בצפייה בקרבות אמינים כדי לשכוח לרגע, בזמן שידור התוכנית, שמדובר בקרבות מבוימים.

חדשות השבוע – "דה קראשר" הלך לעולמו: השבוע הלך לעולמו אחד המתאבקים הגדולים בתולדות ענף ההיאבקות המקצועית, רג'י "דה קראשר" (המוחץ) ליסאוסקי. הוא ודיק "דה ברוזר" אפליס הם הצמד האהוב עליי בכל הזמנים. ה"קראשר" היה מיוחד בכך שהוא ביצע את מהלכיו באופן האמין ביותר. כשהוא כיסח למישהו את הצורה בזירה, לא היה כל צל של ספק שהוא מכסח למישהו את הצורה. באותן השנים אף אחד לא העז לשאול אם זה "מבוים", כי כשהוא היה בזירה, הכל נראה יותר אמיתי מאמיתי. לאוהדים צעירים שלא מכירים את ה"קראשר", תזכרו אותו כשתראו את קרב ההיאבקות ב"לוני טונס" עם באגז באני. המתאבק נגדו באגס נאבק הוא לא אחר מאשר "דה קראשר" שלנו (הדמות המצוירת שהתבססה עליו). הוא זכה לתהילה ב-AWA (American Wrestling Association), ארגון גדול ומצליח כמו WWF בשנות ה-70 וה-80 באזור מינסוטה והיה ידוע בתור המתאבק שהביא לעיר שלו, מלווקי (בוויסקונסין), תהילה גדולה. בשנת 86 הוא אפילו שיתף פעולה עם אלוף WWF דאז, האלק הוגאן בקרב זוגות מול קינג קונג באנדי וג'ון סטאד הגדול. הקרב התקיים כמובן כשה-WWF הגיעו להופעה במילווקי. יהיה זכרו ברוך.